בטיפול משרדנו > בטיפול משרדנו 2012
ביום 12.2.12, פרצה, בהוראת ועד העובדים, שביתה פראית בחברת רכבת ישראל אשר גרמה לשיבושים ולהשבתת תנועת הרכבות בעיקר בקו הוד השרון-ראשון לציון. משרדנו הגיש בקשה לצו מניעה כנגד השביתה ובית הדין נעתר לבקשה, נתן בשעה 23:00 צו ארעי כנגד השביתה, עד למתן החלטה אחרת בבקשה. למחרת, 13.2.12 התקיים דיון בבקשה שבסופו קיבל בית הדין את טענות החברה כנגד השביתה והטיל צו זמני כנגד השביתה. בתוך כך הורה בית הדין לנציגות העובדים בהחלטתו להפעיל את סמכותם הארגונית ולהורות לנהגים על אתר להפעיל את הקטרים החדשים כסדרם. חרף קביעות מפורשות אלה ועד העובדים סרב למלא אחר החלטת בית הדין והורה לעובדים שלא לחבר את הקטרים החדשים למערכי הרכבת דבר שגרם להשבתת רכבות רבות ולשיבושים קשים בתנועת הנוסעים. לאור כך עוד באותו היום פנתה הרכבת באמצעותנו לבית הדין בבקשה לביזיון. בית הדין הורה לנציגות העובדים להגיש תגובתם לבקשה וקבע דיון במעמד כל הצדדים כבר למחרת היום (14.2.12) בשעה 11:00. אלא מאי, שמשעה 23:00 באותו הלילה (13.2.12) הורתה נציגות העובדים להשבית את כלל תנועת הרכבות ברחבי המדינה. לאור זאת הגישה הרכבת בקשה דחופה נוספת לצווים ארעיים במעמד צד אחד ולצווים זמניים להחזרת תנועת הרכבות לסדרה. בית הדין קיבל את בקשת החברה באופן מיידי והטיל צו ארעי כנגד השביתה. כמו כן, הגישה הרכבת לבית הדין בקשה דחופה נוספת לביזיון בית המשפט, משנציגות העובדים, המשיכה להפר ולבזות באופן בוטה את כל החלטות בית הדין כמפורט לעיל. נציגות העובדים לא הגישה תגובתה לבקשות הביזיון וועד העובדים לא התייצב לדיון בשעה 11:00. במעמד הדיון הצהירה ב"כ הוועד כי הביאה לידיעת חברי הועד את החלטת בית הדין לפיה עליהם להתייצב לדיון ולהורות על החזרת העבודה לסדרה. משנציגי הועד לא התייצבו אף לאחר הארכה שניתנה להם על ידי כב' השופטת לקסר, נעתרה השופטת לבקשת הרכבת והורתה בצעד חריג על הוצאת צווי תפיסה להבאת חברי הוועד לדיון. רק לאחר הוצאת צווי התפיסה ובשעה 16:00 טרחו חברי הועד להתייצב לדיון. משנוכחה החברה במהלך הדיון כי ההסתדרות פעלה באופן מיידי להחזרת העבודה לסדרה, הבהירה החברה כי היא אינה עומדת על הבקשה כנגדה. לאחר שהתקיים דיון בבקשה קיבלה הש' לקסר החלטה בה הביעה מורת רוח קשה מהתנהלות חברי הועד וקבעה כי היא דוחה את טענתם לפיה בניגוד להצהרת באת כוחם, הם לא ידעו שחלה עליהם חובת התייצבות לדיון והיו באותה עת בחופשה בצפון. הש' קבעה כי תמוהה וראויה לגנאי טענת חברי הועד כי מצאו לנכון לצאת לחופשה בעת עיצומה של שביתה שהוכרזה על ידם, לטענתם, תוך התעלמות מציבור העובדים, הנוסעים והחלטות בית הדין. כב' השופטת קבעה כי חברי הועד נהגו בהפקרות כאשר הפרו בבוטות החלטות של בית הדין ובכך גרמו להתרופפות מוחלטת של יחסי העבודה בין הצדדים ולירידה של הרכבת מן "הפסים", כך שאיננה יכולה לשרת עוד את ציבור הנוסעים. לאור כך קבעה כב' השופטת כי מדובר במקרה חריג  בו מופרים צווי בית הדין באופן בוטה המצדיק קנס "על אתר" בסך של 10,000 על כל אחד משלושת ראשי הועדים, קנס בסך 1,000 ₪ בגין כל שעת הפרה של שלושת צווי בית הדין וכן הוצאות ושכ"ט בסך של 15,000 ש"ח לכל שלושת ראשי הועדים ביחד ולחוד.

(ס"ק 11- 05- 20420, החלטה מיום 14.2.2012)


בתחילת חודש דצמבר 2011 הגישה הסתדרות העובדים הכללית בקשת צד לבית הדין האזורי לעבודה בתל אביב בה טענה שיש להכיר בה כארגון יציג של עובדי מערך השירות הטכני בהוט טלקום, המהווה לשיטתה יחידת מיקוח נפרדת. קבוצת הוט, שיוצגה על ידי משרדנו, טענה שההסתדרות חסרת מעמד בקרב עובדי הוט ואף בקרב עובדי הוט טלקום. בית הדין האזורי (מותב בראשות כבוד השופטת הדס יהלום) דחה, ביום 26/2/2012, את הבקשה ופסק כי גם אם יש מקום להגמשה בדרישות היציגות בשלב ההתארגנות הראשונית, לא הוכיחה ההסתדרות כל יחודיות של קבוצת הטכנאים בהוט, המצדיקה הפרדתה משאר העובדים בקבוצה. בית הדין קיבל את טענות הוט לפיהן במערך השירות הטכני בהוט מועסקים עובדים המשתייכים לחברות שונות בקבוצה (ולאו דווקא להוט טלקום); עוד נמצא כי בתוך מערך השירות הטכני קיימת שונות בין העובדים המיוצגים על ידי ההסתדרות: חלקם עובדי שטח וחלקם עובדי משרדים; חלקם עוברים הכשרה טכנית וחלקם לא; שיטת תשלום השכר לא אחידה וכך גם התנאים הנלווים. בנוסף נפסק שעובדי מערך השירות הטכני מצויים בקשרי עבודה יומיומיים עם שאר עובדי הקבוצה כמו עובדי המוקד הטלפוני (כוכבית 6900) וסוכני מכירות (כך שלמעשה אינו קבוצה בפני עצמה). בית הדין פסק כי העדר הייחודיות במערך השירות הטכני מונע הכרה בו כיחידת מיקוח נפרדת ובהתאם נדחתה בקשת ההסתדרות.

(ס"ק (ת"א) 15391-12-11 הסתדרות העובדים הכללית החדשה נ' הוט טלקום שותפות מוגבלת ואח')


בימים אלה הגיע לידי סיום הליך שניהלו מורים ביחידה לשפה האנגלית באוניברסיטת בן גוריון נגד האוניברסיטה. בתביעתם טענו התובעים כי הופלו לרעה בקידומם המקצועי לעומת מורים אחרים ביחידה. בית הדין נתבקש לקבוע ולהצהיר כי העסקתם היתה מנוגדת לתקנון האקדמי וכי הם זכאים להפרשי שכר בגין דירוגם השגוי. במסגרת כתב ההגנה של האוניברסיטה, אשר הוגש על ידי משרדנו, טענה האוניברסיטה כי העסקתם של התובעים אינה מנוגדת לתקנון האקדמי וכי לא נפל פגם בהחלטה שלא לקדמם בדרגה וזאת משום שראש המחלקה מצא כי תרומתם וכישוריהם פחותים מאלו של העובדים שקודמו. בשלב הסיכומים שהוגשו על ידי הצדדים, זנחו התובעים את הסעדים שנתבקשו בכתב התביעה ותחתם נתבקש בית הדין לקבוע שהאוניברסיטה נהגה שלא בתום לב וכי מעתה ואילך היא מחויבת לנהוג בהתאם לכללי המנהל התקין.

בפסק דינו קבע בית הדין כי הוא מקבל את טענת האוניברסיטה לפיה התובעים זנחו תביעתם ודי בכך כדי לדחות את התביעה כולה. עוד נפסק שלגבי הסעד לפיו האוניברסיטה מחויבת לפעול לפי כללי המנהל התקין, ספק אם היה מקום לחייבו, גם אם היה מופיע בכתב התביעה, שכן אין חולק שהאוניברסיטה נהגה לפי כללי המנהל התקין.

(תע"א 2630/09 ד"ר לרר סטפני נ' אוניברסיטת בן גוריון בנגב)


נדחתה בקשת 012 סמייל למנוע העסקת מנהל בכיר שעבד אצלה על ידי בזק בינלאומי

ביה"ד האזורי לעבודה בת"א (מותב בראשות כבוד השופטת רוית צדיק) דחה את בקשת חברת 012 סמייל, למנוע  ממר רואי פסטרנק לעבוד בחברת בזק בינלאומי במשך 12 חודשים ממועד סיום עבודתו ב- 012 סמייל.

מר פסטרנק הועסק ב- 012 סמייל במשך כ- 12 שנים. בשנים האחרונות להעסקתו שימש כמנהל תחום תקשורת נתונים בינלאומיים, לימים אגף DATA. בחוזה העבודה שלו נכללה התחייבות לאי תחרות לתקופה בת שנתיים ממועד סיום העסקתו בחברה. מר פסטרנק התפטר מהעבודה וחתם על חוזה עם בזק בינלאומי להעסקתו בתפקיד המכונה מנהל תחום מכירות DATA בינלאומי. במסגרת תהליך ההתפטרות חתם על טפסים רבים לרבות על מסמך בו אשרר את התחייבותו לאיסור תחרות למשך תקופה בת 12 חודשים. לטענת 012 סמייל, כנגד ההתחיבות הזו קבל מר פסטרנק מכתב שחרור לכספים הצבורים בפוליסת ביטוח המנהלים שעל שמו. לפיכך, משהפר העובד את ההתחיבות - למרות שקבל כספים שלא הגיעו לו - הרי שנהג בחוסר תם לב ויש להפסיק את ההתקשרות בינו לבין בזק בינלאומי.


פסטרנק, שיוצג על ידי עו"ד עמיר ליבוביץ ובזק בינלאומי, המיוצגת על ידי משרדנו, טענו כי שוק התקשורת הוא שוק דינאמי ומתפתח וכי אין הצדקה להגביל את עיסוקו של מר פסטרנק בתנאי השוק הקיימים. בית הדין קבל את הטענה ופסק כי המידע העסקי בתחום התקשורת מתיישן במהירות ואינו מהווה סוד מסחרי.

בית הדין קבע, כי הלקוחות הרלוונטיים בתחום תקשורת הנתונים הבינלאומית הם לקוחות המוכרים לכל העוסקים, מתקשרים במקביל עם מספר חברות תקשורת בתחום ולכן אינם "סודיים". בשורה התחתונה נפסק, כי התחייבותו של מר פסטרנק לאי תחרות ב- 012 הינה התחייבות "עירומה", אשר אינה מגינה על אינטרס לגיטימי זה או אחר של 012, ועל כן הינה חסרת תוקף.

 
בהתייחס לאופן התנהלותו של מר פסטרנק הוסיף בית הדין, כי נוכח העובדה שמר פסטרנק הודיע על רצונו לעזוב את 012 כ- 5 חודשים לפני מועד עזיבתו הסופי, וביצע חפיפה מלאה וראויה, הרי שנהג כדין ובתם לב כלפי 012. באשר לסוגיית חיפוש מקום עבודה חדש בשלהי תקופת ההעסקה נפסק, כי בחינת הצעות עבודה חלופיות בתקופה זו הינה לגיטימית וכי 012 לא הוכיחה כי נרקמה קנוניה בין מר פסטרנק לבין בזק בינלאומי נגדה.


נוכח דחיית הבקשה חייב בית הדין את 012 בתשלום הוצאותיהם של בזק בינלאומי ומר פסטרנק, בסך של 8,000 ₪ לכל צד.
(ס"ע 44858-12-11 012 סמייל טלקום בע"מ נ' בזק בינלאומי בע"מ ורואי פסטרנק)

 

מצגת מכנס אילת 2012 בנושא צעדים לא שגרתיים במו"מ קיבוצי

 

למצגת