בטיפול משרדנו > בטיפול משרדנו 2012
ביום 24.4.12 נחתם הסכם פשרה בין עיריית תל אביב לבין רופא בכיר שעבד בבית החולים איכילוב במשך כשנתיים וחצי. על פי הסכם הפשרה תשלם העירייה לרופא הבכיר, בנוסף על פיצויי הפיטורים ששולמו לו במועד סיום עבודתו, פיצוי נוסף בסך 39,000 ₪. 

 

הרופא, שיוצג ע"י משרדנו, הגיש כנגד העירייה תביעה לבית הדין האזורי לעבודה בתל אביב. בתביעתו טען כי פוטר מבי"ח איכילוב מבלי שקוים לו הליך של שימוע וללא שהייתה כל סיבה ממשית לפיטוריו. הרופא הבכיר הסתמך על חוות דעתו של מנהל המחלקה בה עבד, אשר המליץ לתת לו קביעות כרופא מומחה במחלקה. הרופא אף טען כי זמן קצר קודם לפיטוריו זכה במכרז של העירייה לתפקיד רופא במחלקה, עובדה המעמידה את ההחלטה לפטרו באור בלתי סביר, ומעלה חשש כי ההחלטה הייתה נגועה בשיקולים בלתי ענייניים.

 

העירייה טענה מנגד כי שיחה שקיימו עם הרופא שני מנהלים בכירים בבית החולים הייתה למעשה שיחת שימוע, בה יכול היה הרופא להעלות את טענותיו בעניין הכוונה לפטרו. כן טענה העירייה כי על אף שמדובר ברופא מוכשר שביצע ניתוחים רבים במחלקה, ההחלטה לסיים את העסקתו הייתה סבירה ונתקבלה בתום לב.   

לאחר דיון שהתקיים בבית הדין לעבודה הושג הסכם פשרה בין הצדדים, לפיו תשלם העירייה לרופא הבכיר סך של 39,000 ₪ כנגד דחיית התובענה.

  

ביום 30.4.12 דחה בית הדין האזורי לעבודה בחיפה (ס"ע 3247-01-10, מותב בראשות כב' הש' מ. נעים-דיבנר) תביעה שהגיש עובד שפרש לגמלאות נגד חברת חשמל להפרשי שכר והפרשי גמלה משהיה זכאי, לשיטתו, לקבלת דרגת "בכיר" מכוח התפקיד שמילא עם פרישתו לגמלאות כמנהל מחלקת בתי מלאכה מרכזיים (בימ"ל). העובד ביסס את תביעתו על הטענות כי קיים נוהג בחברת חשמל להענקת דרגת בכיר למי שמילא בעבר תפקיד זה, ועל הבטחה אשר ניתנה, לכאורה, ע"י מנהל האגף אשר היה ממונה עליו ואשר פרש לגמלאות בטרם יישם הבטחה זו.

 

חברת חשמל, אשר יוצגה ע"י משרדנו טענה, כי הגדרת הבכיר אינה ניתנת באופן אוטומטי למנהל מחלקת בימ"ל והיא כפופה להמלצות הממונה הישיר והסמנכ"ל הרלוונטי ולאישור מנכ"ל החברה. עוד טענה החברה, כי התובע כשל מלהוכיח נוהג והצביע על שני מקרים בודדים בהם ניתנה בעבר הגדרת הבכיר למי שמילא את התפקיד, וגם זאת בכפוף לשיקול דעתם של הממונים עליו. עוד נטען, כי לתובע לא ניתנה הבטחה לקבלת הגדרת בכיר, אלא וככל שהיה מוכן להקדים פרישתו לגמלאות (שלא כך עשה) ובכפוף לקבלת האישורים הנדרשים.

 

בית הדין הנכבד קיבל את טענות חברת החשמל במלואן ואף הוסיף וקבע, כי אף אם היה מוכח (ולא הוכח) שלתובע ניתנה הבטחה להענקת הגדרת הבכיר ע"י מנהל האגף הקודם, הרי שלא היה בכך כדי לחייב את חברת החשמל, אלא אך את מנהל האגף עצמו לפעול למימוש ההבטחה. לעניין טענת הנוהג נקבע, כי בחברה ציבורית, כדוגמת חברת החשמל, מן הראוי שהתביעה תציג מסכת עובדתית רחבה ביותר בניסיון לבסס טענת נוהג ולא תסמוך ידיה על שני מקרים בודדים.

 

לאור כל זאת, ומשנקבע כי גם לא נפל כל פגם בהחלטת חברת החשמל שלא להעניק לתובע את הגדרת "הבכיר", נדחתה התביעה במלואה תוך חיוב התובע בהוצאות משפט בסך 6,000 ₪.