בטיפול משרדנו > בטיפול משרדנו 2012
  • משרדנו המייצג את אוניברסיטת בן גוריון בנגב, טיפל החודש בבקשה לצו מניעה של שני חברי סגל זוטר באוניברסיטה, אשר העבירו במסגרת תוכנית הלימודים האקדמית של הפקולטה לרפואה קורס בשם "הכרת המחשב" וזאת במשך שלושה סמסטרים בלבד.

במהלך שנת הלימודים תשע"ב הוחלט להוריד את קורס "הכרת המחשב" מתוכנית הלימודים האקדמית בפקולטה לרפואה, אך הוצע למבקשים להעביר תכנים מהקורס במהלך חודשי הקיץ, במסגרת שבועות אוריינטציה המועברים לסטודנטים חדשים בפקולטה לרפואה, וזאת בתמורה לשכר חד פעמי מכובד.

בבקשתם, טענו המבקשים כי ביטול הקורס נעשה בחוסר תום לב, מטעמים שאינם עניינים ומבלי שנערך להם שימוע כדין וכי העסקתם במהלך חודשי הקיץ, הייתה צריכה להיות במסגרת כתבי מינוי. האוניברסיטה טענה, בין היתר, כי העניין אינו ראוי לדיון במסגרת בקשה לצו זמני; כי העסקה מכוח כתבי מינוי היא מתוקף מהותה העסקה זמנית ועל כן המבקשים לא הוכיחו כי קמה להם זכות לסעד המבוקש; לאוניברסיטה יש את הפררוגטיבה הניהולית לקבל החלטות בכל הנוגע לתכנית הלימודים ולקיומם או בעניין ביטולם של קורסים אקדמיים; שנת הלימודים נפתחת ביום 14.10.2012, ועל כן, עוד לא הגיעה העת לעריכת שימוע.


בית הדין האזורי לעבודה בבאר שבע (מותב בראשות כב' הש' גלטנר-הופמן), המליץ לתובעים למחוק את בקשתם לצווים זמניים תוך שהוא מבהיר כי שאלת גובה שכרם תידון במסגרת התביעה העיקרית ואינה מצדיקה דיון דחוף. התובעים קבלו את ההמלצה והבקשה הזמנית נמחקה.


  • במהלך החודש ייצגנו את חברת חניתה מוצרי מתכת בע"מ, במסגרת בקשה שהוגשה לבית הדין האזורי בחיפה לקיום הדיון באמצעות מערכת וידאו קונפרנס.

שופטת ביה"ד האזורי לעבודה בחיפה, דלית גילה, התירה לחברה, המיוצגת על ידי משרדנו, לוותר על הגעת עד מטעמה לדיון ותחת זאת לאפשר חקירה נגדית שלו באמצעות מערכת וידאו קונפרנס.


ראשיתו של ההליך בשנת 2009, כאשר עובד החברה לשעבר תבע את החברה, בין היתר, בטענה לפיטורים שלא כדין על ידי מנהלו הישיר המתגורר בסין. במסגרת הגנתה הציגה החברה תצהיר מטעם המנהל בסין המכחיש את טענות התובע.


לצורך חקירה נגדית על התצהיר הגיע המנהל במהלך חודש מאי השנה למתן עדות בבית הדין. בשל תקלה זמנה מזכירות בית הדין מתרגם לשפה הערבית, במקום לשפה האנגלית, וניסיונות בית הדין להשיג מתרגם חלופי לא צלחו. בעקבות כך, נאלץ בית הדין לדחות את הדיון והעד שב לסין ללא שנתן את עדותו בתיק.


לאור נסיעת הסרק של העד, והעלויות הכרוכות בה, הגישה החברה לביה"ד, באמצעות משרדנו, בקשה להורות כי חקירתו הנגדית של העד תבוצע באמצעות מערכת וידאו קונפרנס, במקום להביאו שוב לארץ. התובע התנגד לבקשה, בטענה שבית הדין לא יוכל להתרשם מהעד כהלכה, לא ניתן יהיה להציג בפני העד מסמכים במהלך החקירה ומטעמים נוספים.
 

כב' השופטת גילה קבלה את הבקשה וקבעה כי יש ליישם גם בבתי הדין לעבודה את ההלכה שנקבעה על ידי ביהמ"ש העליון על פיה לאור ההתפתחויות הטכנולוגיות יש מקום להגמשת דרכי ההתדינות (ובין היתר – לשימוש בהוועדות חזותית במקרה מתאים).


שלושת התנאים אותם יש לבחון טרם אישור העדת עד באמצעות מערכת היוועדות חזותית (וידאו קונפרנס) הינם שהבקשה הוגשה בתום לב, העדות רלבנטית ושיש סיבה לעשות שימוש באמצעי זה תחת שמיעת עדות ישירה.


השופטת שוכנעה כי הבקשה תמת לב שהרי העד הגיע לארץ ועדותו נמנעה שלא באשמתו; בנוסף, בחינת העלויות הרבות והטרחה שבהגעה מסין לישראל (מהלך שיקח לפחות 4 ימים) לטובת עדות של כשעה בבית הדין בחיפה, מצדיקה מתן אפשרות לגבות את עדותו של העד באמצעים טכנולוגיים. בהתאם לכך, נקבע דיון באמצעות וידאו קונפרנס, לתקופת הפגרה.


אולם, בכך לא הסתימה הפרשה. יומיים בלבד לפני הדיון פנה ב"כ של התובע וביקש לדחות את הדיון לאור העובדה כי הוא חלה ואינו יכול להופיע לדיון שנקבע. החברה התנגדה לדחיית הדיון לאור העובדה כי ביטול הדיון, זמן קצר כל כך לפני קיומו יחייב את החברה בתשלום של אלפי שקלים לחברה שהוזמנה לצורך ביצוע הישיבה במערכת הוידאו קונפרנס.


לאור הנסיבות, החליטה כב' השופטת גילה לדחות את הדיון אך לחייב את התובע בסך של 8,000 ₪ בגין ההוצאות שנגרמו לחברה. הדיון עצמו נדחה למהלך שנת 2013.

(ס"ע 22424-07-09 סעיד כנעאן נ' מפעל מתכת חניתה בע"מ)

  •   ביום 22.8.12 קבלה ההסתדרות הכללית את המלצת בית הדין האזורי לעבודה בחיפה (מותב בראשות כבוד השופט אלכס קוגן) לבטל את סכסוך העבודה שהכריזה במפעל וכן למחוק את בקשת הצד והבקשה לסעדים זמניים שהוגשו על ידה נגד טבעול (מקבוצת אסם).

בבקשת הצד ובבקשה לסעדים זמניים נטען כי טבעול מעסיקה עובדי חברת כח אדם במכסה חורגת מזו הקבועה בהסכם הקיבוצי. עוד נטען כי החברה מפרה את ההסכם בכך שאינה מעניקה קביעות אוטומטית לעובדים שסיימו את תקופת הנסיון בת 24 חודשים. במקביל לבקשות, ביום 19.8.12, כינסה ההסתדרות אספת עובדים (ללא שתאמה את קיומה עם הנהלת המפעל) ובעקבותיה הכריזה על סכסוך עבודה ושביתה.


בתשובת החברה, שהוגשה על ידי משרדנו, הובהר כי בשל החלפת קווי האריזה במפעל ויעול תהליכים – יש צורך בפחות עובדים, ולא ניתן כרגע לתת קביעות לעובדים בנסיון. לעובדים הזמניים הוצע להאריך את תקופת הנסיון עד שיתבהר המצב ומשהם הסכימו לכך – אין כל מקום לתביעות כנגד החברה. העסקת עובדי כח אדם היא במסגרת המכסה המותרת ובכל מקרה נועדה לפתור לחץ נקודתי. בקשר לאיום השביתה הוצגו בפני בית הדין תמונות יוצאות דופן של קווי היצור שהעובדים זנחו במפתיע בעת האספה הפראית שקיימו, לרבות נזקים חמורים שנגרמו עקב כך למוצרים. עוד הוסבר כי חברי הועד במפעל נהלו את עניני הועד מחדר שהתבקשו לפנותו מזמן (משום שפעלו בו ללא רשות) אולם סרבו לעשות כן.


בית הדין שמע טיעון קצר של הצדדים וכן ראה את תמונות הנזק מפסי היצור. בעקבות כך, המליץ בית הדין להסתדרות לבטל את סכסוך העבודה; לפנות מיידית את חדר הועד ולהפנות נושא זה (יחד עם דרישות נוספות שעלו מצד הועד) לועדה פריטטית. עוד הומלץ להסתדרות כי ממועד זה ואילך תתאם כינוס אספות העובדים עם ההנהלה. כמו כן הומלץ להסתדרות למחוק את התביעות שהגישה נגד ההנהלה.


לאחר התייעצות הסכימה, כאמור, ההסתדרות לקבל את המלצות וניתן להן תוקף של פסק דין.


  • משרדנו ייצג החודש את חברת דואר ישראל במסגרת בקשה לצווים זמניים שהוגשה על ידי עובד אשר שימש כסמנכ"ל בכיר בחברה ופוטר לאחרונה מטעמים של חוסר שביעות רצון מתפקודו. במסגרת זו נתבקש בית הדין ליתן צווים זמניים נגד פיטוריו של הבכיר, להורות על השבתו לתפקידו ולמנוע מהחברה לפעול לאיוש משרתו.

במסגרת הדיון שהתקיים בביה"ד האזורי לעבודה בת"א (מותב בראשות כבוד השופטת דגן טוכמכר), קיבלה השופטת את עמדת החברה והבהירה כבר בפתח הדיון, כי מדובר בנסיבות אשר אינן מתאימות להליך זמני. השופטת ציינה, כי העובד לא הצביע בשלב לכאורי זה על שיקולים זרים או טעמים כבדי משקל אחרים העשויים לבסס את בקשתו, וכי נוכח בכירותו של העובד ומשבר האמון בין הצדדים, לא ניתן יהיה לכפות את עבודתו על מנכ"ל החברה.


נוכח עמדה מפורשת זו, בחר העובד שלא לעמוד על בירור הבקשה לסעדים זמניים, והסכים לאיחוד ההליך הזמני עם התביעה הכספית העיקרית שהוגשה מטעמו, במועדים שייקבעו על ידי בית הדין. במקביל, הוסכם כי ינוהל מו"מ בין הצדדים בניסיון להביא לסיום ההליך מחוץ לכתלי בית הדין.


בהתאם לכך, החלטת מנכ"ל החברה בדבר פיטורי הבכיר נותרה בעינה, והחברה רשאית להמשיך בהליכים לסיום העסקתו בהתאם למועדים שנקבעו על ידה והודעו לעובד.


(ס"ע 100/12 חנן פרץ - חברת דואר ישראל בע"מ)