בטיפול משרדנו > בטיפול משרדנו 2011
משרדנו טיפל החודש בבקשה לצווי מניעה של מרצה באוניברסיטת בן-גוריון, לביטול פיטוריו ולקבלת קביעות במוסד.

התובע טען כי כיוון שעלה בדרגה בתקופת הניסיון ההחלטה שלא לתת לו קביעות על ידי הועדות האקדמיות שדנו בכך הייתה נגועה בשיקולים זרים. בנוסף טען לפגמים בשימוע שנערך לו טרם סיום העסקתו.

בית הדין האזורי לעבודה בבאר שבע (מותב בראשות כב' הש' כהן), קיבל את עמדת האוניברסיטה שיוצגה על ידי משרדנו וקבע, כי לא נפל פגם בהליך הפיטורים. בית הדין הדגיש את עקרון עצמאותם האקדמית של המוסדות להשכלה גבוהה בעניין מינויים והעלאה בדרגה והבהיר כי לא יתערב באלו אלא במקרים קיצוניים בהם הוכחו אפליה או שיקולים זרים. עוד נפסק, כי הליך קידום בדרגה והליך קבלת קביעות הם הליכים נפרדים, אשר בכל אחד מהם מפעילה ועדת המינויים שיקול דעת עצמאי, וכי אין פגם בכך שההליכים מסתיימים במסקנות שונות. לאור תוצאות ההליך, חויב התובע בהוצאות משפט.

על ההחלטה הוגשה בקשת רשות ערעור מטעם התובע לבית הדין הארצי לעבודה.

(צ"ו 4057-05-11).

 

ביום 31.8.2011 הורתה נציגות עובדי הרכבת להשבית את עבודות הפיתוח באגף איתות ותקשורת בחברה – הוראה אשר משמעותה השבתת תנועת רכבות בקווים קרית מוצקין-נהריה ובקווים הנמצאים דרומית לקרית גת. העילה לשביתה היתה טענה (מוכחשת) לפיה חלק מעובדי האגף מקופחים בחישוב שכרם ביחס למרבית העובדים האחרים.

מיד עם היוודע ההוראה ועוד באותו היום, הרכבת, המיוצגת על ידי משרדנו,  פנתה לבית הדין לעבודה בבקשה דחופה לצווים ארעיים במעמד צד אחד, לצווים זמניים להחזרת תנועת הרכבות לסדרה ובבקשה לבזיון. הטענה היתה כי קיימת התייחבות מצד נציגות העובדים לה ניתן תוקף של פסק דין לפיה אסור לעובדי הרכבת לשבות עד ליום 15.9.11 בלי אישור מוקדם של בית הדין.

בדיון שהתקיים ביום 1.9.11, קיבלה נציגות העובדים את המלצת בית הדין (מותב בראשות כב' השופטת לקסר) לבטל את הוראתה להשבית את אגף האיתות והתקשורת בחברה, לשוב לעבודה מלאה וסדירה ולא לשבש את עבודות הפיתוח.

(ס"ק 11- 05- 20420)


ביום 11.9.11 ניתן פסק דינו של בית הדין האזורי לעבודה באשר שבע, כב' הש' משה טוינה (תע"א 1255/09), הדוחה תביעה שהוגשה נגד חברת החשמל ע"י אחות אשר עבדה במרפאה בתחנת הכוח רוטנברג באשקלון לתשלום פיצויים בסך 60,000 ₪. בתביעתה טענה התובעת, כי במסגרת עבודתה לא ניתנה לה הזדמנות אמיתית וכלים מתאימים להוכיח את כישוריה, כי פיטוריה התבססו על שיקולים זרים וללא שימוע.

בפסק דינו קיבל בית הדין במלואן את טענות חברת החשמל, אשר יוצגה ע"י משרדנו, תוך שהוא קובע כי האחריות לקבלת התובעת למשרה בה היא נעדרת את הכישורים המתאימים מונחת לפתחה של התובעת לאור מצג השווא שהציגה בקורות החיים שלה; כי חברת החשמל נתנה לתובעת הזדמנות אמתית ובתום לב להוכיח את עצמה במהלך תקופת הניסיון; כי אין בית הדין רשאי ויכול להתערב בשיקול דעתה של חברת החשמל בגיבוש עמדתה לעניין התאמתה של התובעת לתפקיד; כי מקום עבודה איננו מוסד להכשרה ומשכך איננו צריך וחייב לספק לעובדיו את הידע הבסיס הנדרש מהם כתנאי לקבלתם למשרה לה הציגו את מועמדותם; וכי לא נפל כל פגם בהליך פיטוריה של התובעת.

בנסיבות אלה, כאמור, דחה בית הדין את תביעתה של התובעת תוך שהוא מחייבה בהוצאות משפט בסך 5,000 ₪.

(ויימן מריאנה נ' חברת החשמל לישראל בע"מ)



משרדנו ייצג רופאה מומחית בגריאטריה, שמועסקת החל משנת 1994 בבתי חולים שונים בצפון הארץ, השייכים כולם למשרד הבריאות – מדינת ישראל. בחודש מאי 2000 פוטרה התובעת מעבודתה במדינה וכעבור חודש בלבד, בחודש יוני 2000, חודשה העסקתה בבית חולים אחר השייך גם הוא למדינה. עד לשנת 2000 בוטחה התובעת בקרן פנסיה תקציבית, ולאחר חידוש העסקתה בוטחה התובעת בקרן פנסיה צוברת חדשה.

בחודש יוני 2010, הוגשה תביעה מטעם התובעת נגד מדינת ישראל, לבית הדין האזורי לעבודה בחיפה, באמצעות משרדנו, להעברת התובעת למסלול של פנסיה תקציבית או לחלופין לפיצוי בגין הנזק שנגרם לה בגין אי ביטוחה בקרן פנסיה תקציבית (אשר הוערך בחוות דעת אקטוארית במאות אלפי שקלים).

בית הדין האזורי לעבודה בחיפה דחה פעמיים (כב' הש' דלית גילה וכב' הרשם אסף הראל) את בקשות המדינה לסילוק על הסף של התביעה מחמת התיישנות, וקיבל את טענת משרדנו שטען, בין היתר, כי המדינה מנועה מלטעון כעת טענת התיישנות לנוכח התנהלותה כלפי התובעת וכי יש מקום לדון בטענה לגופה.

(ס"ע 6890-06-10 ד"ר ליובוב דבורקין נ' מדינת ישראל - משרד הבריאות)


ביום 20/9/11 ניתן ע"י מותב בראשות כב' השופטת יהלום פסק דין אשר דחה ערעור על החלטת  כב' הרשמת ולך לדחות בקשה לגילוי מסמכים בהליך איתור למשרת חבר סגל בכיר באוניברסיטת ת"א. בית הדין קיבל את עמדת משרדנו אשר ייצג את האוניברסיטה לפיה אין מקום להורות על גילוי המסמכים ופסק, בין היתר, כי יש לדחות את הערעור בשל זהות בין בקשת הגילוי לבין הסעד שנתבע בהליך העיקרי. עוד נפסק ע"י בית הדין, לאור העובדה שנתבקש גם גילוי מסמכים של צדדים שלישיים,  כי על בית הדין לשקול שיקולים של פגיעה בפרטיות גם אם הטענה לא הועלתה לטענת המערער בהזדמנות הראשונה.

(ע"ר 15131-11-10 ד"ר אבנר בן זקן נ' אוניברסיטת ת"א).