בטיפול משרדנו > בטיפול משרדנו 2010
ביום 9.6.2009 ניתן פסק-דינו של בית-המשפט השלום בבאר-שבע, בו נדחתה תביעתה של חברת שיקרצ'י בע"מ כנגד מועצת העובדים של מפעלי ים המלח, אשר יוצגה על-ידי משרדנו.

ההתדיינות נסבה על עסקה לרכישת חבילות שי של פירות יבשים לעובדי מפעלי ים המלח, על ידי מועצת העובדים, בט"ו בשבט תשס"ד.

מועצת העובדים רכשה את חבילות השי מחברת ג'ו פיצוחי אופקים. חבילות השי סופקו על-ידי חברה זו, ותמורתה של העסקה, כפי שסוכמה בין הצדדים – שולמה לספק.

לאחר שהעסקה כבר הושלמה, פנתה חברת שיקרצ'י בע"מ אל מועצת העובדים, וטענה כי מועצת העובדים צריכה היתה לשלם את תמורת העסקה ישירות לידי שיקרצ'י, ולא לחברת ג'ו פיצוחי אופקים. על כן דרשה שיקרצ'י כי תמורת העסקה תשולם על-ידי מועצת העובדים פעם נוספת, זו הפעם לידיה.

בית המשפט פסק, כי מעולם לא נחתם הסכם בין מועצת העובדים לבין חברת שיקרצ'י, אשר חייב את מועצת העובדים לשלם את תמורת העסקה לידי שיקרצ'י. עוד נפסק, כי לא ניתנה הוראה בלתי חוזרת של ג'ו פיצוחי אופקים, המורה למועצת העובדים לשלם את התמורה לידי שיקרצ'י. בנסיבות אלה דחה בית-המשפט את התביעה כנגד מועצת העובדים, ופסק כי נהגה כדין כאשר שילמה את מלוא תמורת העסקה לג'ו פיצוחי אופקים - הגורם שמולו נקשרה ובוצעה העסקה כולה. נפסק כי מועצת העובדים אינה חייבת בתשלום נוסף כלשהו בגין העסקה. (תא (ב"ש) 6939/04)

 

ד"ר שיפרינה הינה רופאה פסיכיאטרית, המועסקת בשירות המדינה מאז שנת 1994. בשנת 1997 קיבלה ד"ר שיפרינה כתב מינוי כעובדת מדינה, וצורפה למסלול הפנסיה התקציבית. מסיבה בלתי ברורה, הועברה ד"ר שיפרינה בשנת 1999 להיות מועסקת באופן פורמלי ע"י עמותה בשם "האגודה לבריאות הציבור", אף שבפועל המשיכה לבצע את אותה עבודה באותו מרכז רפואי. לאחר שנה, שבה ד"ר שיפרינה להיות מועסקת באופן פורמלי ע"י המדינה.

בשנת 2007, הודיעה המדינה לד"ר שיפרינה, כי בשל ניתוק היחסים בשנה בה הועסקה כביכול ע"י האגודה לבריאות הציבור, לא הייתה זכאית להמשיך במסלול הפנסיה התקציבית, ועל כן היא תועבר לפנסיה צוברת באופן רטרואקטיבי החל משנת 1999.

ד"ר שיפרינה פנתה לבית הדין לעבודה כנגד החלטה זו, בטענה כי העסקתה על ידי האגודה לבריאות הציבור היתה ממילא פיקטיבית ולכן לא הייתה כל הצדקה להוציאה ממסלול הפנסיה התקציבית. בהתאם לחוות דעת של אקטואר, ההפרש בין הפנסיה התקציבית לה היא זכאית לבין הפנסיה הצוברת בה בוטחה ע"י המדינה – הינו למעלה ממיליון ₪.

לאחר מו"מ ממושך שהתנהל מול המדינה, גובש ונחתם הסכם פשרה בין הצדדים, במסגרתו הסכימה המדינה להשיב את ד"ר שיפרינה למסלול הפנסיה התקציבית, באופן רצוף החל משנת 1994. כן שילמה המדינה לתובעת הוצאות משפט בסך 4,500 ₪. ביום 18.6.09 העניק בית הדין האזורי לעבודה בבאר שבע להסכם תוקף של פסק דין (עב' 2172/08).


מר גדי כרמלי שימש כראש המועצה המקומית אבן יהודה בין השנים 1993-2003. ערב יום העצמאות של שנת 1998 ניהלו חברי המועצה מן האופוזיציה הליך משפטי כנגד כרמלי, שנועד למנוע ממנו לקיים את אירועי יום העצמאות בחריגה תקציבית של מאות אלפי שקלים מן התקציב שאושר לכך על ידי המועצה. במהלך הדיונים המשפטיים נטל על עצמו כרמלי התחייבות אישית לשלם מכיסו את גובה החריגה, ככל שיקבע על בית משפט, כי ההוצאות חרגו מהתקציב המאושר – וכך אכן נפסק בהמשך.

זאת ועוד, בשנת 2004 חייב שר הפנים דאז, מר אברהם פורז, את כרמלי בתשלום "חיוב אישי" מכוח סעיף 189 לצו המועצות המקומיות בגין העסקת עובד ללא מכרז בין השנים 2001-2002.

עם תום כהונתו השנייה ביקש כרמלי לפדות את מכסת ימי החופשה הצבורה לו, בגין שתי תקופות כהונתו.

לאור העובדה, שמר כרמלי לא עמד בהתחייבויותיו האישיות דלעיל כלפי המועצה, וכן לאור העובדה שבקשתו לפדיון מכסת ימי החופשה הצבורים לו בגין תקופת כהונתו הראשונה לא הוגשה במועד – המועצה לא ביצעה לו פדיון ימי חופשה לא מנוצלים, וקיזזה את שווים כנגד החוב שחב לה כרמלי.

המועצה, באמצעות משרדנו, וכרמלי, הגישו תביעות הדדיות בבית הדין האזורי לעבודה בת"א ובבית משפט השלום בנתניה. התביעות אוחדו לדיון בבית משפט השלום בת"א.

בית משפט השלום קיבל את תביעות שני הצדדים בפסק דין שניתן ביום 21.6.09. נפסק, כי על המועצה לפדות למר כרמלי את כל מכסת ימי חופשתו. עוד נפסק, כי על כרמלי לשלם את סך ההתחייבות האישית שנתן למועצה, וכן לשלם את החיוב האישי שהוטל עליו. לאחר קיזוז התביעות ההדדיות, על כרמלי לשלם למועצה המקומית סך של כ-510,000 ₪, בצירוף הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד לטובת המועצה בסך 45,000 ₪ (ת.א 40670/05).